איך להתכונן לנושא הכי חשוב בגירושין – הפחתת הפגיעה בילדים
כששואלים בני זוג שהם הורים הנמצאים בתהליכי גירושין, מה הדבר המשמעותי ביותר עבורכם ההורים המתגרשים, כולם ללא יוצא מהכלל עונים שהילדים לא ייפגעו. המחשבה שהגירושין עלולים לפגוע בילדים מדאיגה ואפילו מייסרת הורים רבים. ואכן, זהו נושא משמעותי שחשוב להתכונן אליו משום שלגירושין יש השפעות על הילדים הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. למרות החשיבות העצומה שיש לנושא, רבים נכנסים לתהליך הגירושין ללא הכנה.
הבשורות הטובות – בהחלט אפשר להתכונן ולעשות זאת כך שמידת הפגיעה בילדים תהיה מינימלית. אנחנו בגישור וליווי הורי מכינים את ההורים בנושא זה במקביל לתהליך הגישור המתנהל לגיבוש הסכם הגישור לגירושין. מניסיוננו הרב במהלך השנים בגישורי גירושין רבים למדנו שהכנה נכונה מאפשרת לילדים להתמודד טוב יותר עם הגירושין ותורמת לשיתוף הפעולה העתידי בין ההורים.
"איך הם יגיבו?"
זו שאלה שמעסיקה את כל ההורים. כל הורה מכיר את ילדיו ואת תגובותיהם לשינויים ולדברים חדשים. ואולם, אנו גילינו במהלך שנות עבודתנו עם הורים גרושים שרבים מהם התקשו לנבא ואף טעו בתחזיות שלהם לגבי תגובות ילדיהם לגירושין. יש ילדים עם חושים חדים שמזהים מייד ש"משהו לא בסדר" ויש ילדים שממש לא מרגישים בדבר עד ש"נוחתת" עליהם ההודעה שהוריהם מתגרשים ורק במבט לאחור הם שמים לב שהיו כל מיני סימנים שהם לא התייחסו אליהם.
אז מהו הגיל ה"נכון" לגירושין של ההורים?
קיימים מיתוסים רבים בנוגע לשאלה מהו הגיל שבו הכי "נכון" להתגרש? אולי זה לפני גיל שנתיים שהרי הם "בכלל לא מבינים" ולא ייזכרו כלל את הוריהם כזוג? אולי דווקא בגיל העשרה כשהילדים כבר גדולים ועצמאיים ו"אנחנו כבר לא מעניינים אותם" ו"הם כבר לא צריכים אותנו"?
ובכן, חשוב להבין שאין באמת גיל כזה, גיל "נכון". חוויית הגירושין היא מורכבת ובמידה רבה משברית עבור מרבית הילדים, ללא קשר לגילם או למידת בגרותם והתפתחותם. עבור ילדים גירושין פירושם שבירה של כל מה שהכירו עד אז, וגם אם מה שהכירו הוא הורים שרבים או לא מדברים, זו הייתה מציאות חייהם אליה הם רגילים.
"הם התגרשו בגללי"…
הדבר החשוב ביותר להורים הוא לסייע לילדיהם להתגבר על המשבר. אחת הדרכים לעשות זאת היא לנתק את הקשר שלעיתים קרובות נוצר בראשם של הילדים שמשהו בהתנהגותם שלהם גרם לפרידה. חינוך וטיפול בילדים הם אחד מנושאי המחלוקת המרכזיים בין בני זוג והדרך בה ההורים מתבטאים ליד הילדים משפיעה על האופן בו הילדים תופסים את נסיבות הפרידה. אמירות שמתייחסות לילדים כמשתייכים רק לאחד מההורים מחריפות את התפיסה הזאת.
למשל: "יופי של התנהגות יש לילד שלך" או: "כל הכבוד! גידלת שני מפונקים". כאשר ישנן מריבות רבות בין ההורים על רקע התנהגותם של הילדים, מתחזקת אצלם התפיסה שהתנהגותם היא שגרמה לפרידה: "בגלל שאנחנו כל הזמן רבים אז אמא ואבא נפרדים" או "בגלל שאנחנו לא עוזרים בבית ואמא ואבא כל הזמן כועסים ורבים אז הם החליטו להתגרש".
במצב זה התנהגות ילדית נפוצה היא ניסיונות שלא להכעיס/להעציב את ההורים יותר ממה שהם כבר נפגעו ולא להקשות יותר ממה שכבר קשה. אבל חשוב להבין שהתנהגויות אלה מקשות על הילדים לעבד את הגירושין בצורה מציאותית ומעלות את רגשות האשם ותחושת החרדה שלהם.
איך הכי נכון לספר להם?
דרך נוספת שבה ההורים יכולים לסייע לילדיהם בעיבוד המשבר היא הדרך שבה יודיעו לילדים על החלטת הפרידה. "שיחת ההודעה" היא שיחה משמעותית שיש צורך לתכנן אותה ולהתכונן אליה. כדאי לקבל על כך הדרכה ממוקדת. ותוכלו לקרוא על כך במאמר שכתבנו על כך.
ולא די בשיחה…
חשוב להבין שגם שיחה שהועברו בה כל המסרים הנכונים אינה עומדת בפני עצמה ואם התנהגות ההורים לאחר השיחה אינה נמצאת בהלימה לנאמר הרי שהילדים מתקשים לקבל זאת.
לפיכך גם אם ההורים אומרים: "אני ממשיך/ה להיות אבא/אמא שלכם ואני אוהבת אתכם גם כשאנחנו לא ממשיכים לגור באותו בית" ואז במציאות אינם נגישים לילדים ונמצאים רוב שעות היום מחוץ לבית וגם כשמגיעים הביתה הם אינם זמינים ופנויים לילדים, הרי שהרגשת הנטישה והפגיעה שהילדים חווים עשויה להיות בלתי הפיכה. התקופה של החודשים הראשונים לאחר הפרידה הינה תקופה קריטית במיוחד המשפיעה על תפיסת חווית הגירושין כולה.
שני הבתים צריכים להתנהל דומה
חשוב להבין ששני ההורים חולקים באחריות משותפת לגידול ילדיהם בין אם בוחרים בהורות משותפת או הורות עם משמורן עקרי. ישנו ערך רב וחשיבות גדולה לכך ששני ההורים נשארים מרכזים בחייהם.
משום כך, חשוב להכין לקראת זה את "מסמך הברית ההורית" המשקפת את הנהלים ההסדרים והערכים של שני ההורים בשני הבתים ואת מנגנון קבלת ההחלטות ביניהם. אנחנו פיתחנו מודל עבודה שמותאם בדיוק לצורך זה.
מתגרשים מהזוגיות אך לא מההורות.
מתגרשים רבים מקבלים עצות מידידים, בני משפחה ובעלי מקצוע שונים המבטיחים להם לדאוג להם אל מול הצד השני ולוודא שבתהליך הגירושין זכויותיהם לא יקופחו. מעטים מהם מכירים זוכרים בשעת משבר זו שהמשפחה למעשה אינה מתפרקת אלא משנה צורה ושההורים יצטרכו להמשיך ולהיות בקשר לאורך כל ימי חייהם בהיותם הורים לילדים משותפים.
גם כגרושים הורים אלה יצטרכו לקבל החלטות הנוגעות לחינוך ולגידול ילדיהם, להיות שותפים לאירועים בחייהם ובדרך כלל יידרשו גם להוצאות כספיות, כל זאת לא ניתן לבצע ללא שיתוף פעולה וללא שיח מכבד.
איך למזער את הפגיעה בילדים?
אכן, ילדים בכל גיל מגיבים לגירושי הוריהם בצורה אינדיבידואלית בהתאם לגילם ולאופיים אך הדבר המשפיע ביותר על תפיסתם את משבר הגירושין הוא האופן בו הוריהם מתקשרים ביניהם במהלך הפרידה ואחריה.
הורים שמצליחים להתגבר על משקעי הפרידה והכעס כלפי בן הזוג בנפרד ולייצר תקשורת מכבדת, תוך שיתוף פעולה בנושאים הקשורים בחינוך ובטיפול בילדים מצליחים להפחית את הפגיעה בילדים ולהפוך את המשבר ככזה שניתן לצמוח ממנו ואף להגביר את החוסן האישי של כל אחד מהם.