השפעת הגירושין על ילדים

כמעט לכולנו ברור שלגירושן של ההורים ישנה השפעה על הילדים. מהי משמעות ההשפעה לא תמיד ברור. אך ישנה הבנה שלגיל הילדים, לאופי שלהם ובעיקר לדרך בה מנהלים ההורים את הפרידה והגירושין תפקיד מרכזי בהשפעת הגירושים על הילדים. מעניין לדעת ש-60% מהילדים להורים גרושים מתגרשים בעצמם.

עבור ילדים הגירושין כשלעצמם הם סוג של משבר. ההתפרקות של כל מה שהם מכירים ורגילים לו מהווה עבורם טלטלה עזה. גם אם הילדים חיו בבית שבו ההורים רבים, או לא מדברים, הילדים מסתגלים לכך וזו הופכת להיות מציאות חייהם. ולכן, גם כאשר הם מודעים לכך שהוריהם אינם אוהבים זה את זה ואינם מאושרים יחד, למרות זאת פעמים רבות החלטת הוריהם להתגרש תופסת אותם בהפתעה.

חשוב להבין שגירושין הם אכן משבר אך הוא בהחלט יכול להיות מסוג המשברים שעוברים בחיים ויכולים להתחזק ולהתגבר עליהם ולפתח חוסן של ממש. כדי שזה יקרה הילדים זקוקים לעזרת הוריהם – המבוגרים המשמעותיים בחייהם.

אם כך, מהי השפעת הגירושין על הילדים? סיכמתי עבורכם את ההשפעות על פי טווחי הגיל השונים:

אם ילדכם תינוקות או פעוטות

להורים רבים נדמה שפעוטות הם צעירים מכדי להבין או להרגיש שדבר מה מתרחש, אבל מתברר שגם תינוקות צעירים מבחינים וחשים שמשהו משתנה. הם מבחינים בשינויי מצב הרוח של הוריהם, באנרגיות הפחותות והמשתנות ובשינוי בשגרת חייהם. אנו יודעים שבחודשים המקדימים את הפרידה ההורים מוצפים במחשבות, התלבטויות, רגשות סוערים ועשייה רבה ולכן הזמינות והפניות שלהם לילדיהם פוחתת, את השינוי הזה מרגישים גם תינוקות צעירים. תגובות הצפויות בגילאים אלה הם אי שקט, רגרסיה, התעוררות בלילה, הצמדות להורה.​

אם הילדים נמצאים במסגרת מעון או גן, כדאי לשתף את הצוות החינוכי בכך שאתם מתגרשים משום שהמידע הזה יכול להסביר שינויי התנהגויות שונים וכן חשוב לגייס את הצוות לסייע לילדים, בעיקר כאשר הם עצמם עדיין אינן יודעים לבטא את עצמם בצורה טובה. בגילאים האלה הגננת הינה דמות התקשרות חשובה בחיי הילדים ופעמים רבות הגננת היא הדמות שנשארת קבועה בעולמם המשתנה ולכן כדאי להיעזר בה בתקופה זו. 

אם ילדכם בגילאי גן – קדם יסודי

תפיסתם הלא מפותחת של הילדים בגיל הזה את האירועים סביבם, הקושי להפריד בין דמיון למציאות והקושי להביע רגשות במילים מביא את הילדים בגיל זה להסיק שכפי שהקשר בין ההורים התפרק, יתכן שקשרים אחרים בחייהם יתפרקו גם כן והם יישארו לבד. לעיתים הם עלולים אף להאשים את עצמם והם מתקשים להבין את עזיבת ההורה כמכוונת כלפי בן הזוג ולא כלפיהם.

תגובותיהם יכללו קשיי פרידה במשך היום, חוסר מנוחה בלילה, הבעת פחדים ואי שקט וגם כאן צפויות רגרסיות שונות. בגיל הזה ילדים רבים יהיו עסוקים מחשבות פנטזיות על חזרתם של הורים זה לזה ואף יעשו ניסיונות "לאחד" בין הצדדים (למשל לבקש לקחת משהו ש"שכחו" בבית האחר, או לבקש לראות/לדבר בטלפון עם הצד האחר). דבר נוסף שכדאי לשים אליו לב הוא שחלק מהילדים יביעו רעב רגשי וצורך במגע גופני שמתבטא בפנייה באקראי למבוגרים אחרים.

אם ילדכם בשנות בית הספר הראשונות (כיתות א'-ב')

ילדים בשלב הזה עסוקים בעיקר במעבר הרגשי והקוגניטיבי בין העולם הצר של המשפחה אל העולם הרחב יותר של בית הספר ומגרש המשחקים. התפתחות שכלית ורגשית חדשה זו משפרת את יכולתם להבין את משמעות הגירושין, עתיד רחוק וקרוב (מועדי הביקורים) והקשר השונה שלהם עם כל הורה.  יחד עם זאת, עקב הקרע המשפחתי ילדים אלה עשויים להגיב על הגירושין בעצבות עמוקה עד כדי דיכאון.

השפעת הפרידה היא כה משמעותית שהם עלולים לחוש כעס כלפי ההורה המחזיק וכמיהה להורה שעזב ואם ההורות היא משותפת הם נמצאים במאבק נאמנויות פנימי.  הילדים חשים חצויים בנאמנותם להורים גם כאשר לא הופעל עליהם לחץ לנקוט עמדה והם ממשיכים להיות נאמנים לשני ההורים, לעיתים בהסתר.

לעיתים, ילדים בגיל הזה מגויסים על ידי הורים למאבק העויינות ביניהם. מדובר במעשה שיש לו השפעה הרסנית על הילדים כיוון שבבסיסם ילדים זקוקים, אוהבים ונאמנים לשני ההורים שלהם ולכן חשוב להימנע מכך למרות הפיתוי הרב.

ילדים בכיתות ג-ו

מצד אחד בגיל זה מתרחש שינוי משמעותי מבחינת היכולות השכליות והרגשיות וישנה התחזקות ממשית ביכולת שלהם להבין מציאות מורכבת ולעמוד בלחצים ללא נסיגה. מצד אחד ישנה כבר יכולת לתפוס ולהבין את הפרידה אולם מצד שני קיים צורך רב ביצירת עקביות, רציפות וסדר במתרחש, דבר שעלול להוות אתגר בתקופה זו. בקבוצת גיל זו יש יותר תופעות של כעס חזק, כעס שתפקידו לטשטש זמנית רגשות כאובים יותר של עצב וחוסר אונים.

בקבוצה ילדים אלה המתנסים בתחושה של עולם מתערער שבו השתנו או נעלמו אמות המידה המוכרות עלולים לחוש כי מצפונם נחלש כתוצאה מהתפכחותם מאשליות ביחס להתנהגות ההורים או עזיבת הורה שהיווה סמכות מוסרית בשבילם. עוד נקודה שכדאי להתייחס אליה היא שקבוצה זו גם נתונה באופן מיוחד לסכנה של ברית עם אחד ההורים. כלומר, הזדהות מלאה ביותר עם עמדתו של הורה.

ואיך בני נוער מרגישים כאשר הוריהם מחליטים להתגרש?

באופן טבעי בגיל ההתבגרות מתרחשת באופן טבעי התרחקות מסויימת  ומתחילה התבוננות של בני הנוער על הוריהם כמושא חיצוני. בני נוער רבים משתמשים בשלב הזה בהוריהם כאמצעי לביסוס האישיות הייחודית הנפרדת והדבר מתבטא במרד, במאבקי כוח ובבדיקת גבולות. אולם, כאשר המסגרת הזאת מתפרקת ואינה יכולה לשמש את תפקידה זה, כבסיס בטוח למילוי המצברים, הרי שבני הנוער חשים מבולבלים ופגועים. הוריהם עסוקים בעצמם והדבר עלול להחיש את תהליך התבגרותם בצורה ובמהירות שאינם מתאימות להם.

מתבגרים כקבוצה מרבים לדווח על תחושות של פגיעות, דאגה בנוגע למצבם, לעתידם ולקיום התמיכה בהם וכן תחושות של כעס והאשמות כלפי ההורים, ואפילו לבטא דאגה לעתיד הזוגיות שלהם עצמם בעתיד. בנוסף, תיתכן התייחסות מציאותית יותר לכסף. התגובות האופייניות בגיל זה נעות בין שני קטבים – האחד, התרחקות וניתוק ו"דאגה לעצמי". והאחר, אימוץ גישה בוגרת ורצינית ומתן תמיכה ומעורבות משמעותית יותר בבית כלפי ההורה וכלפי האחים הצעירים ואפילו סוג של "פרנטיאליות". שני קטבים אלה הינם תגובה למשבר הגירושים ונושאים מחירים עתידיים משמעותיים עבור המתבגרים.

סיכמתי עבורכם בקצרה את השפעת הגירושין על הילדים בכל קבוצת גיל. מובן שכל ילד וילד מגיב באופן אישי וייחודי לו בהתאם לאופיו ובעיקר בהתאם לדרך שבה הוא מפרש את התנהגות הוריו במשבר זה. רצוי לקבל הדרכה וייעוץ מאנשי מקצוע המתמחים בכך משום שאנו יודעים שלגירושי ההורים יש השפעות על הילדים הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

מה בכל זאת אתם כהורים יכולים לעשות על מנת להקל על ילדיכם ולהפחית את הפגיעה בהם? תוכלו לקרוא על כך במאמר איך להתגרש מבלי לפגוע בילדים