התמודדות עם גירושים

גירושים נחשבים לאחד ממשברי החיים המשמעותיים ביותר שחווה האדם, עוצמת הלחץ האישי מדורגת כשנייה בעוצמתה לאחר אובדן של ילד.

למה התמודדות עם גירושים היא כל כך קשה?

כיוון שהליך הגירושין מלווה באוסף של אובדנים במרחבי חיים רבים: אובדן הזוגיות, אובדן ההורות כפי שהייתה, אובדן חברים שתופסים צד, אובדן דודים דודות וקרובי משפחה, אובדן הבית, אובדן המעמד ואובדן החלומות והתקוות. מכאן שהגירושים טעונים רגשית ומלווים בסערת רגשות וטלטלות, ומלאים בתחושות שונות של כישלון, כעס, תסכול, אכזבה, פחד משינוי, דאגה לילדים וחוסר ביטחון ממה יהיה בעתיד.

במרבית המקרים ההחלטה להתגרש מתעוררת אצל צד אחד, בעקבות חוויות של חוסר שביעות רצון מהנישואין, תסכול, אכזבה וכעס. למרות שהוא הצד שביקש את הפרידה, ההחלטה גם עבורו היא לא קלה, שכן גם עבורו חווית האובדנים היא קשה וכואבת.

כיוון שההחלטה התגבשה אצלו באופן הדרגתי במשך זמן עד קבלת ההחלטה, יש בה כדי הקלה בהתמודדות עם התחושות והרגשות הקשים המלווים את התהליך, כמו גם תחושה מסוימת של שליטה על המצב. לעומתו, הצד השני שמקבל את ההודעה לרוב באופן "פתאומי", למרות שייתכן וגם הוא חווה אי שביעות רצון בנישואין אך לא העלה בדעתו אפשרות של גירושין, הוא נאלץ להתמודד עם ההודעה הפתאומית, מה שעלול להוביל לבלבול, הלם, כעס, ולעיתים לתגובה קשה ואף תחושות של נקם.

הגירושים הם אירוע משברי קשה, אך ניתן לחצות אותם "בשלום" כך שלא יהפכו לאירוע טראומטי. ההבדל בין משבר לטראומה הוא, שמשבר ניתן לעבור ולצאת ממנו, אך טראומה עלולה ללוות את מי מבני המשפחה במשך שנים רבות. ניתן לזהות סימפטומים טראומטיים אופייניים כגון: חרדה, חרדת נטישה, הכחשה, אשמה, חוסר תקווה, ואף התנתקות ופחד. אז איך ניתן לחצות "בשלום" את אתגרי הגירושים. ההתמודדות עם גירושים מתרחשת במספר מישורים.

התמודדות עם גירושים במישור הזוגי

מאופיינת לרוב בבני הזוג המוצפים ברגשות של אובדן אמון, לעיתים תחושת בגידה (גם אם לא הייתה בגידה ממשית), פגיעות קשה והרגשה שנעשה להם עוול וחוסר צדק להם ולילדים. במצב כזה, קשה מאוד לחשוב "שאני" גרמתי/תרמתי למצב הקשה בו נמצאת המשפחה, "אני הרי אדם ערכי, הגון שאינו יכול לעולל נזק כזה..". או אז אנו נוטים להאשים את הצד השני…וכל ניסיון לנהל שיח מכבד ועניני מוביל לקונפליקט של האשמות הדדיות. האשמת הצד השני היא מנגנון ההגנה, המאפשר לנו לנקות את עצמנו מאשמה ולהגן עלינו מבחינה רגשית. אך ניתן להתגבר על ההצפה הרגשית הזו באם נוכל להפנים ארבע עקרונות:

האחד – קבלה של המצב – כלומר הבנה שאין אפשרות ממשית לשלוט במחשבות הקשות והלא נעימות שחולפות בראשינו בגלל אירועי העבר, ובוודאי לא במחשבות בראשו של בן הזוג שלנו ולנסות לשנות אותם. מחשבות הם לא המציאות האמיתית, הן מה שאנחנו חושבים שקורה, אך יש בכוחן של מחשבות אלה לנהל אותנו. מחשבות באשר לאירועי העבר חוסמים אותנו מלהתפתח ולהתקדם בעתיד, ומונעים מאיתנו להתנהל בהווה.

השני – הדלקת פנס שלאורו אנו רוצים לצעוד – אלה הם הערכים שלאורם אנו רוצים להוביל את חיינו. הפנס יידלק לאחר שניתן מענה לשאלה איזה אדם אני רוצה להיות? כבוי, נשלט, חרד, עצוב, או אדם חיוני בעל ערך, פעיל ומתפתח, הורה ראוי שיודע להתמודד גם עם קשיים.

השלישי – לקחת אחריות אישית, "הנותן מקבל" – לא לחכות שהצד השני יזום, יכיל, יחמול, יפנים, אלא לקחת אחריות וליזום את ההובלה לקראת שינויי המצב, בתקשורת חיובית ואמפטית, הצד השני כבר יצטרף.

הרביעי – להפנים את העובדה שהמשפחה לא מתפרקת אלא משנה צורה – בהיותכם הורים תצרכו להמשיך ולהיות בקשר ולנהל מערכת יחסים בסיסית לטובת המשך גידולם של הילדים, עד עולם. נכון זה לא פשוט, אך המחירים שאתם וילדיכם תשלמו מאי הבנה זו, אל מול הרווחים שתקבלו יכולים להכריע את הכף.

התמודדות עם גירושים במישור ההורי

המחקרים מראים, כי גורם הסיכון בעל ההשפעה הגדולה ביותר על חווית הילדים, אינו עובדת הגירושים עצמם, אלא, האופן בו הם מתנהלים. כלומר גירושים מכוערים, המאופיינים בריבים קשים, חילופי האשמות, אלימות מילולית ופיזית, מאבק קשה ובלתי מתפשר בבתי משפט, שיתוף הילדים והעברת מסרים פוגעניים דרכם, ניכור הורי וכמובן משך הזמן שהקונפליקט נמשך.

כל אלה יעשו את ההבדל בין משבר שניתן להתגבר עליו, לבין טראומה שתיצרב לשנים רבות. ואכן מחקרים מראים כי 47% מהילדים מצליחים לעבור תקופה זו בחוסן סביר, באם ההורים השכילו לייצר מערכת יחסים קורקטית ומכבדת, תקשורת הורית ראויה, תוך הקדשת תשומת לב למצוקת הילדים וצרכיהם. אופן התנהגות בני הזוג ביניהם, זהו המודל הזוגי וההורי שהילדים ייקחו איתם לחייהם בעתיד.

חשוב לדעת כי ההשפעות על הילדים כתוצאה מניהול הליך גירושים המאופיין בקונפליקטים בעלי עצימות גבוהה, יש השפעות בתחומי חיים רבים: בחייהם החברתיים, התפתחותם האקדמית, בפן ההתנהגותי ותחושת הערך והדימוי העצמי. אצל ילדים במשפחות שעברו גירושים קשים ומכוערים ניתן לראות סימפטומים של: אגרסיביות, קשיים חברתיים, קושי להתאמה למסגרות, הדרדרות בלימודים, נטייה לרגשות אשם, חוסר ביטחון וחרדות. כאמור, קשר מכבד ותקשורת טובה בין ההורים, פעילות הורית של שיתוף פעולה והענקת ביטחון לילדים שהם שם עבורם, ייסעו להפחתת הקשיים איתם מתמודדים הילדים.

התמודדות עם גירושים דורשת תעצומת נפש רבות שכן האדם נדרש לקבל החלטות רבות בתחומים רבים וחדשים, בתחום הכלכלי, בתחום ההורי ואף בתחום המשפטי. החלטות אלה יש להם חשיבות רבה הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך, על חיי בני הזוג וכמובן על המשך חיי הילדים והתפתחותם. לכן נכון יהיה להיוועץ באנשי מקצוע שיעזרו להורים לעבור תקופה זו במינימום פגיעה.

 הליך גישור לגירושין וליווי הורי זו הגישה המתקדמת שלנו שפותחה במיוחד עבור הורים בהליכי פרידה, והיא מובילה להפרדה מוחלטת של חיי השיתוף הזוגיים והכלכליים, תוך יצירת מסגרת חיים חדשה ויציבה של שיתוף פעולה הורי. בסיום התהליך יהיו לבני הזוג כל הכלים להמשיך ולפעול יחד, כלפי ילדיהם, כהורים אחראים – למרות שאינם כבר בני זוג.

את תהליך הגישור מובילים שני מגשרים בכירים גבר ואישה בעלי הכשרה לגישור במשפחה, האחד מומחה ליישוב סכסוכים זוגיים ומשפחתיים והשנייה מדריכת הורים מנוסה בתחום הגירושין, אשר יושבים יחד כצוות בכל פגישות הגישור. ייחודיות הגישה היא בעובדה שלכל אורך התהליך מנכיחים המגשרים להורים את חווית הילדים ואת המשמעויות של כל ההחלטות שמתקבלות לגבי כל ילד בהתאם לגילו ולצרכיו המיוחדים. לאחר גיבוש כל ההסכמות מוגשת טיוטה לניסוח הסכם משפטי סופי על ידי עו"ד מתחום דיני המשפחה אשר שייך למרכז. הסכם זה מוגש לאישור וקבלת תוקף מבית המשפט וקבלת הגט.

לאחר  קבלת הגט שני המגשרים ממשיכים ללוות את ההורים בעוד שתי פגישות המשך במטרה להטמיע את ההבנות בשטח בדרך נכונה. תהליך גירושין זה בגישור וליווי הורי, הוא תהליך יעיל, בעלות נמוכה משמעותית מכל הליך משפטי ומתנהל בקצב שבני הזוג מכתיבים.