"השיחה" – איך נכון לספר לילדים שאתם מתגרשים?

כאשר מבוגרים אומרים "עדיף לילדים שהוריהם יתגרשו על פני חיים בבית עם מריבות ושתיקות" זו נקודת מבט מבוגרת, שלוקחת בחשבון מרכיבים שלילדים אין את היכולת הרגשית והקוגניטיבית להבין אותם.

ילדים תמיד יעדיפו שאמא ואבא יחיו יחד באותו בית ויהיו הורים שלהם, גם אם זה אומר שהם רבים, צועקים או לחילופין לא מדברים וישנים בחדרים נפרדים. ילדים פשוט מתרגלים ולומדים שלא להזמין חברים או לא לצאת מהחדר כשמתחילה מריבה… מנקודת המבט של הילד, רק במצבי קיצון של הזנחה והתעללות – רק אז הם מעדיפים את הגירושין. אם כך, ברור לכם עכשיו שעבור ילדיכם הבשורה שאתם עומדים להתגרש תהיה בשורה שיתקשו לקבל.

נשאלת השאלה מתי נכון לשתף אותם בהחלטה? ראשית, אתם עצמכם צריכים להיות משוכנעים שזה באמת מה שנכון עבורכם ושמיציתם את כל הדרכים… אם אינכם משוכנעים וישנם מהפכים ברגשותיכם ובמחשבותיכם על רעיון הגירושין, המתינו עם הבשורה לילדים. מוטב להביא את העניין לילדים כעניין מוחלט ומוגמר. אם אתם נפרדים כשלב ראשון בדרך לגירושין, אל תציגו זאת בפני הילדים כפרידה "לניסיון", שאולי תוביל לגירושין ואולי לא, משום שתקוותם של הילדים שתחזרו זה לחיקה של זו היא תקווה חזקה שמקשה עליהם לקבל את הפרידה ומכניסה אותם לאי-שקט שמקשה עליהם להסתגל למצב החדש. אם אנשים רבים בסביבתכם יודעים על הגירושין, קיים סיכוי סביר שהילדים ישמעו משהו על כך ולא מכם. לכן, הקדימו לספר לילדים כדי שלא ייחשפו לכך מאמירות של אנשים אחרים. חשוב שאצל הילדים תתבסס תחושת אמון וביטחון בכם ושהם יחושו שאינכם מסתירים מפניהם את הדברים ושגם הם יכולים לפנות אליכם בכל מחשבה, רגש, התלבטות או שאלה שעולים להם.

מתי?

בערך שבועיים לפני הפרידה הממשית.

מי?

עדיף ששני ההורים ורק הם. רצוי לקיים שיחת מקדימה ולתאם ביניכם את התכנים. אם בשום פנים ואופן לא ניתן לקיים בזוג, חשוב שההורה המבשר ישמור על נייטרליות ככל שניתן והצגה מכבדת של ההורה האחר.

למי?

אם הילדים קרובים בגיל וכולם מעל גיל שנתיים וחצי – שלוש, אז לכולם יחד. לאחר מכן, ניתן ורצוי לקיים גם שיחות אישיות יותר אינטימיות. מדוע? ילדים נשענים גם על אחיהם ועל תגובותיהם והשיחה גם נחקקת בזיכרונם כחוויה משותפת שלהם. היכן? בבית. במקום המוכר, הבטוח והנוח ביותר לילדים (ובלי טלוויזיה דלוקה, טלפונים ושאר הסחות דעת).

איך?

הביעו מסר משותף, הדדי, תמציתי וחד-משמעי. דברו בלשון רבים – "החלטנו", "אנחנו לא רוצים…", אל תציגו זאת בפני הילדים כפרידה "לניסיון", שאולי תוביל לגירושין ואולי לא. אין צורך להכביר בפרטי המניעים והסיבות שלכם להתגרש, אך כן חשוב לפרט בפני הילדים מה עומד לקרות מעכשיו. למשל: "אבא יגור בבית אחר ואיפה". לאחר משפטים אלה, עצרו ואפשרו לילדים להגיב – לבכות, לשאול, לחבק, לכעוס. הבהירו לילדים שאתם אוהבים אותם וששניכם נשארים ההורים שלהם גם אם אינכם נשארים נשואים.